Skip navigation
עשו לנו שיתוף (share) ב-

שר מהלב

האקורדיוניסט ומפיק מופעי השירה בציבור, יוסי לב, מספר על דרכו מאז מצא אקורדיון מתחת למיטה כילד ועד לבמות הגדולות בארץ
 

מאת: רוני נאור-חפרי |

האקורדיוניסט, יוסי לב, הוא אחד מהאנשים המובילים בתחום ערבי השירה בציבור בארץ. לב לא רק אוחז באקורדיון, אלא שהוא גם אחראי על הפקת המופעים ועובד עם הנגנים והזמרים המובילים בארץ. בראיון עימו מספר לב על הדרך שעשה מאז שמצא אקורדיון מתחת למיטה, כשהיה ילד, ועד שהגיע אל הבמות הגדולות במדינה.

ערבי שירה בציבור

האקורדיון שמתחת למיטה
לב, שגדל בהרצליה של סוף שנות ה-50, החל את דרכו כנגן אקורדיון לגמרי במקרה, כשלמד לנגן על אקורדיון שאביו קיבל כמשכון. הוא למד אצל טובי המורים, בהם גם עמנואל זמיר, ניגן במשך כל שנות נעוריו ואף התקבל ללהקה צבאית, אך בחר להיות לוחם בחיל שריון. גם כשריונר הוא לא הפסיק לנגן ולאחר השירות הצבאי השתלב כמלווה בחוגי ריקודי עם וכמנהל מועדון הזמר המפורסם, שפעל בבאר שבע במהלך שנות ה-80. הוא זכה בפרס האוסקר של ערד על תרומתו להפצת התרבות והמסר העברי בדרום; עבד עם מוסיקאים ידועים והופיע עם הזמרים והאמנים המובילים, בהם גם יהורם גאון, נורית הירש, יזהר כהן, שולי נתן ועוד.

ספר איך התאהבת בנגינה על האקורדיון.
"בשנות בית הספר היסודי בהרצליה, פתחו בעיריה חוג זמר, במסגרתו מדי שבוע הגיע לעיר המלחין והמשורר, עמנואל זמיר. הוא היה ידוע מאוד בארץ באותן שנים, שנות ה-50. במסגרת החוג שהוא העביר הילדים היו מקשיבים לשירים שלו, לומדים ממנו ומקבלים הזדמנות להציג שירים שכתבו או לנגן על כלי נגינה כלשהו. בשלב מסוים אבא שלי קיבל אקורדיון כמשכון שהיה מונח מתחת למיטה. חבר שלי לימד אותי לנגן עליו לאט-לאט וכעבור שנתיים מצאתי את עצמי בין הילדים שניגנו בחוג של זמיר. בשנות התיכון למדתי בפנימיית הכפר הירוק. שם היתה פעילות חברתית ענפה והאקורדיון הפך לחלק ממני. למדתי שם אצל כמה מורים מצוינים למוסיקה, בהם דרורה חבקין, אריה לבנון (מי שירה בציבורשכתב את השיר 'ערב בא', הזוכה בפסטיבל הזמר העברי הראשון) וגיל אל-דמע. הם היו מנהלים מוסיקלים. למדתי מהם הרבה והתקדמתי. במקביל התרוצצתי עם זמיר וליוויתי אותו בהופעות שלו, כשהוא ניגן בחליל".

בשנת 1979 נולד מועדון זמר בבאר שבע אותו הוביל לב במשך כ-15 שנה: "בעקבות השירות הצבאי שלי נשארתי באזור הדרום. הקמתי הרכב מוסיקלי והמשכתי לנגן בחוגים לריקודי עם שהיו פופלריים באותן שנים. במקביל הוקם בבאר שבע מועדון הזמר, באולם עם 400 מקומות. בהתחלה הגיעו מקומיים בלבד, אך בשלב מסוים הבשורה הופצה והחלו להגיע אורחים ממקומות רחוקים יותר. המועדון הפך להצלחה אדירה, בעקבותיה מוניתי לתפקיד נציג הדרום בצוות שמפיק את פסטיבל ערד הראשון בשנת 1983. הפסטיבל איפשר לי להיחשף לאנשים מכל הארץ והתחלתי להופיע בכל מקום. בהמשך לכך, בשנת 1987, החלטתי לעזוב את עבודתי בתעשיה האווירית ולהתמקד בעיסוק במוסיקה בלבד".

מה מאפיין פרפורמר מוצלח מבחינתך?
"בין המאפיינים של פרפורמר מוצלח גם הדבקות בעקרונות והאמונה בעשיה. כמו כן, חשוב לא לשכפל את עצמך. אני תמיד עורך ומשנה את התכנים לפני כל מופע, כדי לא לשכפל את המופע שעשיתי בערב קודם. זה מפתח אותי וגם את הקהל. חשוב לי להרשים את הקהל באופן משמעותי. במקביל יש להתחשב בצד המסחרי, במה שהקהל אוהב. בנקודה זו מגיע המבחן האמתי: על מה מוכנים להתפשר. אני משתדל לא להתפשר ובו זמנית לתת לקהל את מה שהוא אוהב".

מה מבדל אותך מאחרים בתחום?
"אחד המאפיינים המבדלים אותי מאחרים הוא ההשקעה שלי במקוריות. חשוב לי להיות ייחודי ולא לחקות אף אחד. כך, לדוגמא, מזה שנים שאני עוסק בצילום כתחביב. יש לי מגירות מלאות באלפי שקופיות שצילמתי בכל רחבי העולם. השקופיות האלה משמשות אותי בחלק מהמופעים שלי, כשאני מקרין אותן על מסך ענק ובאמצעותן מכין את הקהל לפני כל שיר. אם שרים שיר על שלג בחרמון, למשל, אז מוקרנים צילומים של החרמון המושלג; אם שרים על ט"ו בשבט, אז מוקרנים צילומי פירות שונים וכולי. הקהל נהנה מהתענוג הזה וזוכה לחוויה אחרת דרך התמונות".

איזה קטע במופע אהוב עליך ביותר?
"אני אוהב לבצע ניסיונות לשירת א-קפלה ונהנה מאוד כשזה מצליח. מדובר בקטעים במהלכם עוצרים את המוסיקה ונותנים לשירה לעשות את שלה. כמו כן, אני אוהב קטעי קאנון, שמורכבים ממוסיקה מאתגרת יותר. אני גם אוהב להדריך את הקהל לשיר שלושה שירים שונים שמורכבים מאותן הרמוניות, כשכל חלק בקהל שר שיר אחר במקביל. זה נשמע נהדר כשזה מצליח".

למות על הבמה
ברפרטואר של לב אפשר למצוא מגוון מופעים בנושאים ובסדרי גודל שונים. במופעים הבסיסיים שר לב ומלווה את עצמו עם האקורדיון. במופעים אחרים הוא משלב נגנים וזמרים מובילים מכל הארץ: "אני משמש גם כמפיק ומשלב אמנים בהתאם לאופיו של המופע ובהתאם להזמנה. ההרכב והאופי משתנים בכל מופע, אך המטרה נשארת אותה מטרה: להעביר לקהל חוויה משובחת ומיוחדת במינה. חשוב לי שהקהל "יקבל לוורידים" את כל מה שקשור בנושא שמוביל את המופע. לכן התוכן שמלווה את השירים מציע מידע שמספק ערך מוסף וחושף את הסיפורים שמאחורי השירים".

מהו הרגע המספק ביותר עבורך במהלך המופע?
"הרגע המספק ביותר עבורי הוא כשהמופע עובר באופן מוצלח וכשהאולם בתפוסה מלאה וכל הקהל נהנה ומגיב בצורה אוהדת. הפקה של מופעים כאלה וערבי שירה בציבור היא תהליך מורכב. לעיתים הצלחת המופע מושפעת מהמצב רוח הלאומי או ממזג האוויר. ברגע שמופע הסתיים בהצלחה למרות כל המורכבות שבהפקתו, אני מרגיש סיפוק גדול".

נגנים | נגן | אקורדיוניסט

שתף במופע מיוחד שמרגש אותך בימים אלה.
"זו השנה הרביעית שאני משתתף בסדרת מופעים לזכרו של חיים חדד, במתנ"ס ביהוד. סדרת המופעים החלה בעקבות פטירתו של חדד, שהיה נגן קלידים ואקורדיון, מוסיקאי, מורה למוסיקה ומי שכתב עיבודים מוסיקליים להרבה זמרים מזרחיים, בהם גם מרגלית צנעני וחיים משה. לעתים הוא היה מנגן איתי במופעים שלי. בימים אלה יוצאת לדרך העונה רביעית של ערבי שירה לזכרו ואני נרגש ומוצא את עצמי באווירה יוצאת דופן. מדובר בערבי נושא מיוחדים. השנה הם מתקיימים תחת הכותרת 'שיעור מולדת' ומוקדשים לשירים העוסקים בארץ".

ספר על התוכניות שלך להמשך.
"יוסי בנאי אמר פעם שהוא רוצה למות על הבמה. אני יכול לעשות פרפרזה לרצון הזה. אין לי תוכניות להפסיק. אני נהנה מכל רגע. הניסיון שצברתי מאפשר לי להמשיך ולתת לקהל מופעים מהנים, בעלי ערך מוסף".


יוסי לב – שירה בציבור. אתר | 053-9366282 | 050-2760236.