תיאטרון נודד

התיאטראות הרפרטואריים ושיטת הקניינים - על נדידת התיאטרון הישראלי מהמרכז לפריפריה

התיאטרון הישראלי מרוכז אמנם ברובו במרכז הארץ ובערים הגדולות, אולם משנה לשנה יותר ויותר הצגות נודדות ברחבי המדינה ומגיעות לקהלים מגוונים, מדן ועד אילת. יותר ממיליון תושבים צופים מדי שנה בהצגות המועלות על-ידי התיאטראות השונים, לרוב מבלי להתרחק מאזור המגורים שלהם. בכתבה הבאה, ננסה לשרטט את שיטת הניוד של הצגות התיאטרון ברחבי הארץ ונצביע על היתרונות והחסרונות של השיטה הנוכחית.

הצצה בלוח ההצגות של התיאטראות הרפרטואריים השונים, מצביעה על כך שההצגות הנודדות מהוות נתח ניכר מהפעילות שלהם. כמעט בכל יום ויום יוצאים מתל-אביב מיניבוסים מפוצצים במיטב שחקני הבמה העברית ליעדים שונים בצפון הארץ ובדרומה, במקביל למשאיות הענק המובילות אליהם את התפאורה והתאורה. לרוב, הצגות שיוצאות מהעיר הגדולה אל הפריפריה מפשטות את הניידות שלהן על-ידי צמצום הכמות של מרכיבי התפאורה והתאורה. גם הצורך להתאים את ההצגות לבמות שונות בגודלן וצורתן מהבמה שלמענה נוצרה ההצגה מלכתחילה, גוררת שינויים משמעותיים במראה החיצוני שלה. במילים אחרות, לפעמים מה שרואים במטולה זה לא מה שרואים בתל-אביב.

במרבית הישובים מתקיימות ההצגות ב"היכלי תרבות" מקומיים, בניינים מושקעים ומאובזרים לרוב, שמציעים לתושביהם סדרות מנויים בתחומים שונים, שהתיאטרון הוא הבולט שבהם. מדי עונה, מציע היכל התרבות למנוייו מנוי של שש עד שמונה הצגות מתוך הרפרטואר של מיטב התיאטראות הגדולים. נציגי היכלי התרבות צופים במבחר הצגות, שמוצעות להם על-ידי אנשי השיווק של התיאטראות, ובוחרים מתוכם את אלו שיעניינו במיוחד את המנויים.

אז מה הם הלהיטים הגדולים של התקופה האחרונה, הצגות שמצליחות לחצות את הגבול של העיר הגדולה ולתקשר היטב עם הפריפריה? "עקר בית", קומדיית מצבים משעשעת של ענת גוב בכיכובו של יוסי פולק, מוצגת כבר יותר משנתיים ועדיין מצליחה למלא אולמות בכל הארץ עם קרוב לשלוש מאות אלף צופים עד היום. גם "חתונה מושלמת", קומדיית מצבים טרייה יותר של הבימה עם יובל סגל וריקי בליך בבימויו של מוני מושונוב, עושה לאחרונה סבב מפואר ברחבי הארץ. בית לסין מצליחים להוביל באופן בולט בכמות ההצגות ה"נודדות". בין הלהיטים הגדולים שלהם נמצאת זוכת פרס הצגת השנה "מקווה" מאת הדר גלרון, הקומדיה השחורה "החולה ההודי" מאת רשף לוי בכיכובו של אושרי כהן, והקומדיה הותיקה של ניל סיימון "יחפים בפארק", בכיכובה של רמה מסינגר. תיאטרון החאן הירושלמי נהנה כבר מספר שנים מהצלחה מפתיעה יחסית של "הקמצן", מחזה קלאסי של מולייר בגרסתו החצופה והלא צפויה של מיקי גורביץ'. הקו הכללי גלוי לעין: בפריפריה רואים הרבה קומדיות, רובן פרי עטם של מחזאים מקומיים.

בשנים האחרונות דובר רבות על הדרך שבה מצליחים הקניינים של היכלי התרבות ברחבי הארץ להכתיב את הקו האמנותי של התיאטראות השונים. היות והתיאטראות תלויים באופן ניכר בהכנסות מניוד ההצגות על-פני היכלי התרבות בפריפריה, יש החוששים מבחירות רפרטואריות פופוליסטיות, הקורצות לקניינים הפוטנציאליים. לעיתים, עולות טענות כי מנהלי התיאטראות מעדיפים להעלות הצגות המשתמשות בתפאורה פשוטה וקלה לניוד, עם שחקנים מושכי קהל ובז'אנרים הפופולריים. מצד שני, נטען כי העובדה שתושבי הפריפריה מחוברים לתיאטרון של הערים גדולות וצופה בו בקביעות, מאפשרת לתיאטרון למלא את יעודו הציבורי ולהצדיק את הסבסוד הממשלתי.

כדי לבחון כיצד הדברים עובדים בשטח, פנינו להיכל התרבות של אור יהודה. ההיכל, שכפוף למתנ"ס של אור יהודה, ממוקם במרכז העיר ומכיל בתוכו 450 מקומות ישיבה. פרט להצגות תיאטרון למבוגרים, מתקיימות בהיכל התרבות גם הצגות ילדים, מופעי בידור, ערבי שירה בציבור והקרנות סרטים. שוחחנו עם חנה פיזואטי, מנהלת היכל התרבות, שהסכימה באדיבותה לענות על מספר שאלות הנוגעות לפעילות המוסד שבאחריותה:

איך מתבצעת בחירת ההצגות שמוזמנות להיכל התרבות?

מי שבוחרת את ההצגות היא ועדת רפרטואר של 12 חברים, המורכבת מתושבים\מנויים. חברי הועדה צופים במבחר הצגות של התיאטראות השונים וממלאים דפי משוב. בכל עונה, אנחנו מציעים למנויים שלנו שש הצגות ועוד הצגת בונוס.

האם יש העדפה להצגות מסוג מסויים?

ככלל, הקהל אוהב דברים קלילים יותר, עם העדפה למחזות ישראליים. עדיין, לפעמים אנחנו מנסים לאתגר אותם.

האם אפשר להגדיר את הקהל שעושה מנוי בהיכל התרבות: גיל ממוצע? הכנסה ממוצעת? עיסוקים?

הגילאים ככלל הם 35 ומעלה. אף פעם לא עשינו סקר מקיף לגבי העיסוקים וההכנסות, אבל הייתי אומרת שלרוב מדובר במקצועות חופשיים. לא מעט עורכי דין ואנשי היי-טק.

מאיפה מגיע התקציב של היכל התרבות?

אנחנו מקבלים מימון מהעיריים דרך מתנ"ס אור-יהודה. את השאר משלימה ההכנסה העצמית של היכל התרבות.

כמה בערך עולה להביא הצגה מתל אביב לעירכם?

לימוד נהיגה על משאית

המחיר נע בין 25 ל- 35 אלף שקלים להצגה.

האם אתם מרוצים ממה שיש לתיאטראות להציע או שהייתם מעדיפים לראות דברים אחרים?

לא תמיד. התפקיד שלנו הוא לעצב את התרבות המקומית, אבל לפעמים אנחנו מתקשים למצוא הצגות מתאימות. במקרים מסויימים, ההצגות שיש לתיאטראות להציע פשוט משעממות. במקרים אחרים, יש הצגות שאני מאוד אוהבת, אבל איני חושבת שהן יתאימו לקהל שלנו.

קולר מים

הריסות מבנים